מנורה מזכוכית לבית כנסת

מנורה מזכוכית (פוסט אורח של מעצבת)  

עיצוב: מזל היילברון מעצבת פנים נייד 052-4645991 לפייסבוק של מזל עיצובים

מעצבת גרפית:  לאה בן אברהם

ביצוע: מידיום גלאס עבודות זכוכית רונן קנדל נייד 052-3601700

רעדו לי הידיים מרוב התרגשות, אבל גם מגודל האחריות. איך אני יכולה לגשת לעבודת עיצוב של מבנה שכל-כולו מדויק לפי המקורות בתנ"ך והוא מסמל את אחד המבנים העתיקים והחשובים בהיסטוריה היהודית? בית הכנסת "זכר למשכן שילה" ביישוב שילה, נבנה לפני X שנים, כשהמטרה השאפתנית הייתה ליצור מבנה שדומה ככל האפשר למשכן הקדום, בו התקיימו עבודות הקודש, הוקרבו קרבנות ונישאו תפילות במשך 369 שנים.

 

בית הכנסת הקסום הזה אכן עמד בשאיפות. המבנה המיוחד במינו הפך למעין אתר תיירותי שמקבץ מבקרים מישראל ומהעולם כולו, כך שזה לא מחזה נדיר לראות קבוצה של תיירים יפנים עטורי מצלמות מצטופפים במבואת בית הכנסת ומשתאים מהעיצוב והבנייה הייחודיים.

עם השנים, התיישן המבנה, דהה, נפגם ואיבד חלק מהדרו. אני נקראתי אל הדגל, כדי לשפץ, לרענן ולחדש את העתק המשכן, כדי שהמתפללים והמבקרים יוכלו להמשיך ולהנות מהביקור בו.

 

קודם כל, בחנתי את הקיים: מספר העמודים בבית הכנסת תואם למספר הקרשים במשכן וגובהם כגובה הקרשים שהיו במשכן. הבימה היא בדגם מזבח הזהב, ארון הקודש מקביל לארון הברית, העלייה לעזרת נשים נבנתה כך שתדמה את מידותיו של כבש מזבח הנחושת. נפלא! מה אני יכולה להוסיף? קודם כל, רציתי לעשות שינוי מבחוץ. ה"יריעות" שכיסו את "המשכן" דהו ונפגמו עקב עשרות שנים של מזג אויר משתנה. חידשנו אותם עם גוונים יפיפיים, בהתאם למה שכתוב בספרי המקורות וההסברים לפסוקי התורה. גג בית הכנסת נצבע בצורה אמנותית ומבטיח שכל מטוס, ציפור או תושב שמביט מחלון ביתו – יעצרו את נשימתם ויתמוגגו מהמראה. היישוב שילה פרוש על הר בגובה 800 מטר ולכן בית הכנסת הוא חלק בלתי נפרד מהנוף שנשקף מהבתים. הוספנו על העמודים פסי זהב ייחודיים מקרמיקה ופסיפס צבעוני בקדמת המבנה, המזכיר את עורות התחשים – שלפי המפרשים היו חיות צבעוניות במיוחד, שנכחדו לצערנו מהעולם.

רק דבר אחד היה חסר לי בכל הסיפור: המנורה מזכוכית.

מנורת הזהב, שהיוותה חלק מהותי מאוד במשכן, נעדרה מהמבנה. איך נתקן את השגיאה הזו? איפה נשים את המנורה?

עיני נדדו אל עבר דלתות העץ המאסיביות שמפרידות בין המבואה לבין בית הכנסת עצמו. נצנץ במוחי רעיון נועז: אולי העץ הכבד, המיושן והאטום – יפנה את מקומו לדלת זכוכית מודרנית וצבעונית? אם כן, זה המקום המושלם למנורה החסרה!

אל המשימה שלחתי את המעצבת הגרפית המוכשרת לאה בן אברהם, בעלת סטודיו לגרפיקה "נונים" שהתחילה בעבודה ידנית עם צבעי מים כדי להמחיש לחברת "מידיום-גלאס" את החזון. הם הצטרפו להתלהבות והתגייסו במקצועיות רבה אל העבודה, כשהם מזמינים אותנו אליהם כדי לוודא שהתוצר תואם את הציפיות וכדי להוסיף תוספות אחרונות לפי בקשתנו.

הוספנו עוד יחידות זכוכית המהוות בסיס לשלטי הנצחה בגדלים שונים, כאשר מצד ימין ישנם 40 כאלה, זכר ל- 40 קרשי המשכן, ומצד שמאל יצרנו גדלים שונים לבחירתו של התורם. הדלתות מהוות הפרדה בין מבואה מרווחת, בה גם נמצא כיור עם ברזים כדוגמת הכיור במשכן, לבין עזרת הגברים. דוגמת המנורה הצבעונית גורמת לאיזון בין השקיפות משני צידי החללים לבין הפרטיות שדורש כל אזור. בנוסף, סמוך לדלתות עוצבה קופת צדקה גדולה, המזכירה את קופת מחצית השקל, שבזמן המשכן היה המס שכל משפחה הייתה תורמת פעם בשנה עבור קניית קורבנות הציבור.

 

בתום העבודה, ההתרגשות הראשונה לא דעכה. עמדתי מול התוצאה אסירת תודה על הזכות שנפלה בחלקי לתרום משהו למבנה המפואר הזה, כשאני ממלמלת תפילה, כמו חנה בשעתה, שכל מבקר ומבקרת שיגיעו לכאן – תתרחב נפשם מהיופי וההדר ויתפללו מעומק הלב…ויתגשמו תפילתם.